קטרת = ק ' - קדושה . ט ' - טהרה , ר ' - רחמים , ת ' - תקוה. (מדרש תנחומא ).
פרשת הקטורת (פיטום הקטורת) מופיעה בכל סידור. את הפרשה רצוי לקרוא לפחות 3 פעמים ביום. (פעמיים בשחרית ופעם אחת במנחה) כשם שאת קטורת הסמים, הקטירו בכל יום פעמיים על מזבח הזהב, פעם אחת בבוקר ופעם אחת בין הערביים. ע"פ המדרש, יש סודות עמוקים בפרשת הקטורת ויכולתה להציל חיים ולה סגולות רבות .

מעלה גדולה היתה לקטורת שהיתה תרופה מאירה לטהר הבריות מן החטא. שכל מי שהיה מריח בריח הקטורת בשעה שהיו מקטירים אותה על גבי המזבח, היה מתעורר לבו לתשובה שלמה והיה לבו נטהר מכל הרהור רע ומטומאת היצר הרע . וכמו הציץ שהיה חרות עליו שם הקב"ה, שכל המסתכל בו היה מקבל יראה גדולה בלבו, והיה חוזר בתשובה שלמה, כך היה בכל מי שהיה מריח בריח הקטורת בשעת הקטרתה. וכן היתה שוברת את הסט"א שלא היה יכול לדבר רע על ישראל, ולכן נקרא מזבח מקטר קטורת (שמות ל , א) אע"פ שלא הקריבו עליו שום קרבן אלא הקטורת היתה שוברת ומכניע את הסטרא אחרא . ולכן נקרא המקום מזבח שבו היה נזבח הסט"א . ומכיוון שחשובה כל כך מעלת הקטורת, ישתדל אדם לומר פרשה זו בכל יום, ואל יקשה הדבר בעיניו להתעכב עוד שעה קלה בתפילה לאומרה כדי לעשות נחת רוח לקונו כיון שהקטורת גדולה מן התפילה, שהתפילה נתקנה במקום הקורבנות, וכבר בארו לעיל שהקטורת חשובה יותר מכל הקרבנות, נמצא שהקטורת חביבה יותר מן התפילה. וכן בהיותה רפואה טובה לטיהור החטאים .

בזוהר (ח"ב ריב, ב) שבחו מאוד את מעלת אמירת פיטום הקטורת, שעל ידה ניצלים מכל מיני פורענויות. ויש אומרים שצריך להזהר מאוד שלא להשמיט אף סממן מהקטורת, ולכן לא היו אומרים את הקטורת בימי החול, שמא מתוך שממהרים למלאכתם ידלגו על אחד הסממנים (רמ"א קלב, ב). למעשה דעת רוב הפוסקים שאין צריך לדקדק כל כך בזה, אלא שלכתחילה טוב לאומרה מתוך הסידור כדי שלא יטעה וידלג (ב"י , מ"ב קלב, יז ).

סגולות פרשת הקטורת
וכל האומר כל יום פרשת הקטורת בשחרית ובערבית, שלא מדלג אפילו תיבה אחת, ומבין את מה שהוא מוציא מפיו , ינצל מכל מיני מאורעות רעים ומהרהורים רעים וממיתה רעה, ויהיה מובטח כל אותו יום שלא יגיע לו שום נזק, ויינצל מעונשי הגיהנם, ויהיה לו חלק בחיי העולם הבא. וח"ו בזמן מגפה אין רפואה טובה יותר מפיטום הקטורת. (וזו היתה המתנה שנתן מלאך המוות למשה רבנו כשעלה לרקיע לקבל את התורה, שנעשה ידידו וגילה לו סוד זה של הקטורת שמסוגלת לעצור המגיפה וכן האמירה בפה עוצרת את המגיפה).קריאת פרשת הקטורת מתוך הקלף הינה סגולה עצומה לפרנסה טובה ולכל הישועות. (סגולות ישראל שם סוף אות ל"ג ).

ר' חיים פלאג'י , בספרו ''כף החיים'' כותב: "דיכתוב פרשת הקטורת על הקלף או גויל בכתב אשורית כספר תורה, ויקרא בו, ויעשה לו סגולה, דהקטורת מעשיר, ומובטח לו דלא יופסק פרנסתו, ותמיד יהיה לו פרנסה טובה וכלכלה ברווח ולא בצמצום ''.

כל מי שיתבונן ויקרא בכל יום את פרשת הקטורת ינצל מכל דברים רעים וכשפים של העולם ומכל פגעים רעים והירהורים רעים ומדין רע וממות . ולא ינזק כל אותו היום והס"א (היצר הרע) לא יוכל לשלוט עליו . וכל מי שמשתדל בו וצריך להתבונן במעשה הקטורת ואם יקרא את פרשת הקטורת בכל יום ויכיון בה יש לו חלק בעולם הזה ובעולם הבא ויסתלק המות ממנו ומהעולם וינצל מכל הדינים של העולם ומכל רע ומדין של גיהנום ומדינם של מלכויות אחרות .

במקום ההוא שלא מזכירים בכל יום מעשה הקטורת , הדינין שלמעלה שורין בו, ומיתות ומגפות רבות יש בו, ואומות אחרות שולטין עליו , דכתיב ''קטורת תמיד לפני ה''', שפירושו, תמיד היא עומדת לפני הקב''ה יותר מכל עבודות אחרות, כי חביבה היא מעשה הקטורת, והיא יקרה וחביבה לפני הקב''ה מכל העבודות ורצונות הטובות שבעולם ואין דבר שמשבר את היצר הרע כמו הקטורת .

סגולות מהמשנה:
חז"ל אמרו במשנה [תמיד ה' משנה ב'] שמי שזכה בהקטרת הקטורת פעם אחת שוב לא היה מקטיר אלא נותן לחבר אחר בגלל שהקטורת היתה מעשירה שנאמר [דברים, וזאת הברכה] "ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחיך", וסמיך ליה "ברך ה' חילו" כלומר כל מי שהיה מקטיר את הקטורת הקטורת היתה מעשירה את נכסיו, וכל מה שהיה עושה, ה' היה מצליח בידו.

וכן אומרת המשנה [תמיד ג' משנה ח'] שהריח של הקטורת היה כ"כ חזק עד שמיריחו היו מריחים את ריח הקטורת, ואמר שם ר' אלעזר בן דגלאי שעיזים של בית אבא שהיו בהר מכוור, מקום ליד יריחו, היו מתעטשות מריח הקטורת.

סגולות מהמדרש:
הקטורת הייתה סוד מופלא שמלאך המוות סיפר אותו למשה רבינו שהיה במרום ואמר לו שהקטורת עוצרת את המגפה, וכן השתמש בה משה רבינו בעוון המחלוקת אחרי המחלוקת של קרח ועדתו, אמר משה רבינו לאהרן "מהר קח את המחתה ותן עליה אש והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם, כי יצא הקצף מלפני ה' החל הנגף", ובאמת כך עשה ועצר את מלאך המוות, וזהו סוד הקטורת שהייתה מגינה על עם ישראל בכל הצרות.

בילקוט מעם לועז כותב שכל מי שהיה מריח את הקטורת היה מהרהר תשובה בליבו עיי"ש.

הקטורת היא הקרבן שהיה חביב על הקב"ה יותר מכל הקרבנות, בגלל שהיא לא באה על שום חטא אלא לנחת רוח לה'.

וכן יש ספר חשוב של הרב זביחי שליט"א שמסביר על כל סגולותיה הרבות של הקטורת.

סגולות מהזהר:
הזהר כותב שכל מי שאומר פיטום הקטורת בבוקר בתפלת שחרית קודם עלינו לשבח הוא מבטל את גזרת המוות מתוך ביתו [זוה"ק, פינחס]. וכן סגולה גדולה שימצא חן וחסד בעיני כל רואיו וינצל מכל הגוים המושלים [סגולות ישראל].

ונזכיר שהקטורת היתה קרבה במזבח הזהב, ולמה קראו לו מזבח הזהב, הרי לא היו זובחים עליו קרבנות? אלא שהיו זובחים עליו את הסיטרא אחרא והכוחות הרעים, והקטורת היתה מקשרת את נשמתו של האדם עם העליונים, והקשר הוא על ידי הריח כי הנשמה נהנית רק מריח. וכן מוזכר בספר סגולות ישראל מי שנהפך הגלגל עליו יזהר באמירת קטורת בכל יום בכוונה, במיתון ודקדוק האותיות, ויועיל לו שיתגבר מזלו לטובה.

הקטורת היתה מטהרת את נפשו של האדם והיה שמח מאד וכל העצבות היתה בורחת ממנו, והיתה מעוררת את האדם לשוב בתשובה שלמה [זוה"ק ויקהל].

וטוב מאוד לחולה להגיד פרשת הקטורת ויועיל לו לרפואה, וכן טוב מאוד לנשמת הנפטר לומר פרשת הקטורת, ומגן גם על האבלים שלא יזוקו, וכן שיש גזרות קשות ועת צרה טוב מאוד לומר פרשת הקטורת בכוונה גדולה בבתי כנסת, וידוע שהכל יתהפך לטובה.

ושמעתי מכמה אנשים צדיקים שגרים ביהודה ושומרון שהיו עליהם גזרות נוראות מהשלטון ומצב של סכנת נפשות מצד הערבים, ואמרו את פרשת הקטורת בכוונה עצומה, וסובבו הבימה של ביהכנ"ס והיה פלא גדול והגזרה התבטלה.

וגם הקטורת היתה מסייעת שיתקבלו התפילות של האדם, וכן מובא בשם הרמב"ן שסגולה גדולה לזוג שלא זכה להפקד בפרי בטן לומר פרשת הקטורת פעמיים בכל יום ופרט שיקראו מתוך הקלף.

ואפשר להגיד שזה גם סגולה לזווג כי הקטורת גורמת לקישור וחיבור בין העולמות העליונים לבין התחתונים וגורם להוריד שפע מלמעלה. ככה הקב"ה יגרום לאדם שיזכה לחיבור בנשמתו בזה העולם, וכן בכל עת שהאדם צריך לישועה והצלחה שיאמר את פרשת הקטורת ואח"כ ישאל בקשתו.

רואים מכאן את גודל קדושת הקטורת וכמה אנחנו בגלות וכמה אנחנו רחוקים מהשראת השכינה שהיתה בזמן שהמקדש היה קיים. והמשיל את זה חכם אחד מירושלים שזה כמו אדם שזכה במיליון ₪ ובתוך כמה זמן אבד לו הכל והוא שמח, וכל החברים שלו נדהמו ממנו למה הוא שמח, והבינו שכנראה הוא לא מודע לגודל האבידה שאיבד, שאם לא כך היה משתגע מעוצם הכאב, ככה אנחנו לא מודעים לגודל החיסרון שאין לנו קטורת וקרבנות, כמה חסר לנו בית המקדש, אחרת היינו משתגעים מרב צער על השכינה שהסתלקה מאתנו וכמה היה לנו טוב ברוחניות וגשמיות.

הזהר הקדוש כותב על הקטורת דברים נפלאים ביותר [ויקהל] שאם בני אדם היו יודעים מעלת מעשה הקטורת לפני הקב"ה היו זהירים בה והיו נוטלים כל מילה ממנה על ראשם ככתר זהב, וכל מי שרוצה להיות נזהר בדבר הזה ומשתדל בדבר הזה צריך להתבונן במעשה הקטורת, ואם יכוון בה כל יום יהיה לו חלק בעולם הזה ובעולם הבא, ויסתלק המוות ממנו וינצל מכל הדינים שיש בעולם הזה, מדברים רעים, מדינה של גהינם ומדינה של מלכיות זרות. ומוסיף בעל סדר היום וגורם לו ברכה והצלחה בכל מעשה ידיו,  והזהיר בו אינו בא לידי עניות.

וה"בן איש חי" בספרו עטרת תפארת [183] כותב שטוב שאדם ישים סממני הקטורת בביתו וישים מכל מין בכלי זכוכית וירשום עליו השם של הסממן וטוב להשים את זה בחדר שהוא אוכל. ולעניות דעתי התכוון מרן "הבן איש חי" לרמוז על הסגולה הנפלאה של הקטורת שהיתה מעשירה ושומרת על האדם מכל רע ולא יינזק. וגם הרב המקובל הרב מרדכי אליהו שליט"א קיבל את סממני הקטורת ומאד שמח בהם ואמר להפיץ אותם שזה סגולה גדולה מאד וברך גם את העוסקים במלאכה, ואמר שזו מצוה גדולה לסייע להם, וגורם לקירוב לבבות מאד גדול ולקירוב בנין המקדש במהרה בימינו אמן.

יהי רצון שנזכה לזה במהרה ועינינו תראנה בשוב ה' ציון.

ידועה היא בדברי חז"ל בכלל ובכתבי חכמי ספרד בפרט, סגולתה אף מעלתה של "למצנח בנגינות" בצורת מנורה. הרב החיד"א ע"ה מעיד וזה לשונו בספרו ציפורן שמיר {סימן ב' סעי' יח'}:

"מה מאוד הפליגו באמירת 'למצנח בנגינות' בציור מנורה וכתבו ז"ל ששכרו רב ועצום, וראיתי בקונטרס בכתב יד לראשונים בזה סודותיו ותועלתו, ולפחות לעשות נחת רוח ליוצרנו נאמר אתו בכוונה בציור מנורה כתוב על קלף!

וכן גם כתב רבי דוד אבודרהם ע"ה בפירושו על התפילה שהקורא מזמור זה נחשב כמדליק המנורה בבית המקדש כי מצא בו מ"ט תיבות כנגד מנין הגביעים הכפתורים הפרחים והנרות, גביעים כב', כפתורים יא', פרחים ט', נרות ז' הרי סך הכל מט'. וז' פסוקים כנגד ז' קני המנורה ופסוק ראשון יש בו ד' תיבות כנגד מלקחיה ומחתותיה, מלקחיה תרי ומחתותיה תרי, וכן נמצא בספר "סדר היום" בחשיבות קריאת המנורה על קלף ושהקורא מובטח לו שלא ינזק בכל אותו היום. גם מו"ר רבי דוד כליפא העיד בספרו שו"ת דרכי דוד מפי סופרים ומפי ספרים שכל הקורה את מזמור למנצח בצורת מנורה על קלף כאילו הדליק את המנורה בבית המקדש.  וכהנה רבות בדברי חז"ל.

ידועה היא בדברי חז"ל בכלל ובכתבי חכמי ספרד בפרט, סגולתה אף מעלתה של "למצנח בנגינות" בצורת מנורה. הרב החיד"א ע"ה מעיד וזה לשונו בספרו ציפורן שמיר {סימן ב' סעי' יח'}:

"מה מאוד הפליגו באמירת 'למצנח בנגינות' בציור מנורה וכתבו ז"ל ששכרו רב ועצום, וראיתי בקונטרס בכתב יד לראשונים בזה סודותיו ותועלתו, ולפחות לעשות נחת רוח ליוצרנו נאמר אתו בכוונה בציור מנורה כתוב על קלף!

וכן גם כתב רבי דוד אבודרהם ע"ה בפירושו על התפילה שהקורא מזמור זה נחשב כמדליק המנורה בבית המקדש כי מצא בו מ"ט תיבות כנגד מנין הגביעים הכפתורים הפרחים והנרות, גביעים כב', כפתורים יא', פרחים ט', נרות ז' הרי סך הכל מט'. וז' פסוקים כנגד ז' קני המנורה ופסוק ראשון יש בו ד' תיבות כנגד מלקחיה ומחתותיה, מלקחיה תרי ומחתותיה תרי, וכן נמצא בספר "סדר היום" בחשיבות קריאת המנורה על קלף ושהקורא מובטח לו שלא ינזק בכל אותו היום. גם מו"ר רבי דוד כליפא העיד בספרו שו"ת דרכי דוד מפי סופרים ומפי ספרים שכל הקורה את מזמור למנצח בצורת מנורה על קלף כאילו הדליק את המנורה בבית המקדש.  וכהנה רבות בדברי חז"ל.

ידועה היא בדברי חז"ל בכלל ובכתבי חכמי ספרד בפרט, סגולתה אף מעלתה של "למצנח בנגינות" בצורת מנורה. הרב החיד"א ע"ה מעיד וזה לשונו בספרו ציפורן שמיר {סימן ב' סעי' יח'}:

"מה מאוד הפליגו באמירת 'למצנח בנגינות' בציור מנורה וכתבו ז"ל ששכרו רב ועצום, וראיתי בקונטרס בכתב יד לראשונים בזה סודותיו ותועלתו, ולפחות לעשות נחת רוח ליוצרנו נאמר אתו בכוונה בציור מנורה כתוב על קלף!

וכן גם כתב רבי דוד אבודרהם ע"ה בפירושו על התפילה שהקורא מזמור זה נחשב כמדליק המנורה בבית המקדש כי מצא בו מ"ט תיבות כנגד מנין הגביעים הכפתורים הפרחים והנרות, גביעים כב', כפתורים יא', פרחים ט', נרות ז' הרי סך הכל מט'. וז' פסוקים כנגד ז' קני המנורה ופסוק ראשון יש בו ד' תיבות כנגד מלקחיה ומחתותיה, מלקחיה תרי ומחתותיה תרי, וכן נמצא בספר "סדר היום" בחשיבות קריאת המנורה על קלף ושהקורא מובטח לו שלא ינזק בכל אותו היום. גם מו"ר רבי דוד כליפא העיד בספרו שו"ת דרכי דוד מפי סופרים ומפי ספרים שכל הקורה את מזמור למנצח בצורת מנורה על קלף כאילו הדליק את המנורה בבית המקדש.  וכהנה רבות בדברי חז"ל.

ידועה היא בדברי חז"ל בכלל ובכתבי חכמי ספרד בפרט, סגולתה אף מעלתה של "למצנח בנגינות" בצורת מנורה. הרב החיד"א ע"ה מעיד וזה לשונו בספרו ציפורן שמיר {סימן ב' סעי' יח'}:

"מה מאוד הפליגו באמירת 'למצנח בנגינות' בציור מנורה וכתבו ז"ל ששכרו רב ועצום, וראיתי בקונטרס בכתב יד לראשונים בזה סודותיו ותועלתו, ולפחות לעשות נחת רוח ליוצרנו נאמר אתו בכוונה בציור מנורה כתוב על קלף!

וכן גם כתב רבי דוד אבודרהם ע"ה בפירושו על התפילה שהקורא מזמור זה נחשב כמדליק המנורה בבית המקדש כי מצא בו מ"ט תיבות כנגד מנין הגביעים הכפתורים הפרחים והנרות, גביעים כב', כפתורים יא', פרחים ט', נרות ז' הרי סך הכל מט'. וז' פסוקים כנגד ז' קני המנורה ופסוק ראשון יש בו ד' תיבות כנגד מלקחיה ומחתותיה, מלקחיה תרי ומחתותיה תרי, וכן נמצא בספר "סדר היום" בחשיבות קריאת המנורה על קלף ושהקורא מובטח לו שלא ינזק בכל אותו היום. גם מו"ר רבי דוד כליפא העיד בספרו שו"ת דרכי דוד מפי סופרים ומפי ספרים שכל הקורה את מזמור למנצח בצורת מנורה על קלף כאילו הדליק את המנורה בבית המקדש.  וכהנה רבות בדברי חז"ל.

ידועה היא בדברי חז"ל בכלל ובכתבי חכמי ספרד בפרט, סגולתה אף מעלתה של "למצנח בנגינות" בצורת מנורה. הרב החיד"א ע"ה מעיד וזה לשונו בספרו ציפורן שמיר {סימן ב' סעי' יח'}:

"מה מאוד הפליגו באמירת 'למצנח בנגינות' בציור מנורה וכתבו ז"ל ששכרו רב ועצום, וראיתי בקונטרס בכתב יד לראשונים בזה סודותיו ותועלתו, ולפחות לעשות נחת רוח ליוצרנו נאמר אתו בכוונה בציור מנורה כתוב על קלף!

וכן גם כתב רבי דוד אבודרהם ע"ה בפירושו על התפילה שהקורא מזמור זה נחשב כמדליק המנורה בבית המקדש כי מצא בו מ"ט תיבות כנגד מנין הגביעים הכפתורים הפרחים והנרות, גביעים כב', כפתורים יא', פרחים ט', נרות ז' הרי סך הכל מט'. וז' פסוקים כנגד ז' קני המנורה ופסוק ראשון יש בו ד' תיבות כנגד מלקחיה ומחתותיה, מלקחיה תרי ומחתותיה תרי, וכן נמצא בספר "סדר היום" בחשיבות קריאת המנורה על קלף ושהקורא מובטח לו שלא ינזק בכל אותו היום. גם מו"ר רבי דוד כליפא העיד בספרו שו"ת דרכי דוד מפי סופרים ומפי ספרים שכל הקורה את מזמור למנצח בצורת מנורה על קלף כאילו הדליק את המנורה בבית המקדש.  וכהנה רבות בדברי חז"ל.

ידועה היא בדברי חז"ל בכלל ובכתבי חכמי ספרד בפרט, סגולתה אף מעלתה של "למצנח בנגינות" בצורת מנורה. הרב החיד"א ע"ה מעיד וזה לשונו בספרו ציפורן שמיר {סימן ב' סעי' יח'}:

"מה מאוד הפליגו באמירת 'למצנח בנגינות' בציור מנורה וכתבו ז"ל ששכרו רב ועצום, וראיתי בקונטרס בכתב יד לראשונים בזה סודותיו ותועלתו, ולפחות לעשות נחת רוח ליוצרנו נאמר אתו בכוונה בציור מנורה כתוב על קלף!

וכן גם כתב רבי דוד אבודרהם ע"ה בפירושו על התפילה שהקורא מזמור זה נחשב כמדליק המנורה בבית המקדש כי מצא בו מ"ט תיבות כנגד מנין הגביעים הכפתורים הפרחים והנרות, גביעים כב', כפתורים יא', פרחים ט', נרות ז' הרי סך הכל מט'. וז' פסוקים כנגד ז' קני המנורה ופסוק ראשון יש בו ד' תיבות כנגד מלקחיה ומחתותיה, מלקחיה תרי ומחתותיה תרי, וכן נמצא בספר "סדר היום" בחשיבות קריאת המנורה על קלף ושהקורא מובטח לו שלא ינזק בכל אותו היום. גם מו"ר רבי דוד כליפא העיד בספרו שו"ת דרכי דוד מפי סופרים ומפי ספרים שכל הקורה את מזמור למנצח בצורת מנורה על קלף כאילו הדליק את המנורה בבית המקדש.  וכהנה רבות בדברי חז"ל.

ידועה היא בדברי חז"ל בכלל ובכתבי חכמי ספרד בפרט, סגולתה אף מעלתה של "למצנח בנגינות" בצורת מנורה. הרב החיד"א ע"ה מעיד וזה לשונו בספרו ציפורן שמיר {סימן ב' סעי' יח'}:

"מה מאוד הפליגו באמירת 'למצנח בנגינות' בציור מנורה וכתבו ז"ל ששכרו רב ועצום, וראיתי בקונטרס בכתב יד לראשונים בזה סודותיו ותועלתו, ולפחות לעשות נחת רוח ליוצרנו נאמר אתו בכוונה בציור מנורה כתוב על קלף!

וכן גם כתב רבי דוד אבודרהם ע"ה בפירושו על התפילה שהקורא מזמור זה נחשב כמדליק המנורה בבית המקדש כי מצא בו מ"ט תיבות כנגד מנין הגביעים הכפתורים הפרחים והנרות, גביעים כב', כפתורים יא', פרחים ט', נרות ז' הרי סך הכל מט'. וז' פסוקים כנגד ז' קני המנורה ופסוק ראשון יש בו ד' תיבות כנגד מלקחיה ומחתותיה, מלקחיה תרי ומחתותיה תרי, וכן נמצא בספר "סדר היום" בחשיבות קריאת המנורה על קלף ושהקורא מובטח לו שלא ינזק בכל אותו היום. גם מו"ר רבי דוד כליפא העיד בספרו שו"ת דרכי דוד מפי סופרים ומפי ספרים שכל הקורה את מזמור למנצח בצורת מנורה על קלף כאילו הדליק את המנורה בבית המקדש.  וכהנה רבות בדברי חז"ל.

ידועה היא בדברי חז"ל בכלל ובכתבי חכמי ספרד בפרט, סגולתה אף מעלתה של "למצנח בנגינות" בצורת מנורה. הרב החיד"א ע"ה מעיד וזה לשונו בספרו ציפורן שמיר {סימן ב' סעי' יח'}:

"מה מאוד הפליגו באמירת 'למצנח בנגינות' בציור מנורה וכתבו ז"ל ששכרו רב ועצום, וראיתי בקונטרס בכתב יד לראשונים בזה סודותיו ותועלתו, ולפחות לעשות נחת רוח ליוצרנו נאמר אתו בכוונה בציור מנורה כתוב על קלף!

וכן גם כתב רבי דוד אבודרהם ע"ה בפירושו על התפילה שהקורא מזמור זה נחשב כמדליק המנורה בבית המקדש כי מצא בו מ"ט תיבות כנגד מנין הגביעים הכפתורים הפרחים והנרות, גביעים כב', כפתורים יא', פרחים ט', נרות ז' הרי סך הכל מט'. וז' פסוקים כנגד ז' קני המנורה ופסוק ראשון יש בו ד' תיבות כנגד מלקחיה ומחתותיה, מלקחיה תרי ומחתותיה תרי, וכן נמצא בספר "סדר היום" בחשיבות קריאת המנורה על קלף ושהקורא מובטח לו שלא ינזק בכל אותו היום. גם מו"ר רבי דוד כליפא העיד בספרו שו"ת דרכי דוד מפי סופרים ומפי ספרים שכל הקורה את מזמור למנצח בצורת מנורה על קלף כאילו הדליק את המנורה בבית המקדש.  וכהנה רבות בדברי חז"ל.

ידועה היא בדברי חז"ל בכלל ובכתבי חכמי ספרד בפרט, סגולתה אף מעלתה של "למצנח בנגינות" בצורת מנורה. הרב החיד"א ע"ה מעיד וזה לשונו בספרו ציפורן שמיר {סימן ב' סעי' יח'}:

"מה מאוד הפליגו באמירת 'למצנח בנגינות' בציור מנורה וכתבו ז"ל ששכרו רב ועצום, וראיתי בקונטרס בכתב יד לראשונים בזה סודותיו ותועלתו, ולפחות לעשות נחת רוח ליוצרנו נאמר אתו בכוונה בציור מנורה כתוב על קלף!

וכן גם כתב רבי דוד אבודרהם ע"ה בפירושו על התפילה שהקורא מזמור זה נחשב כמדליק המנורה בבית המקדש כי מצא בו מ"ט תיבות כנגד מנין הגביעים הכפתורים הפרחים והנרות, גביעים כב', כפתורים יא', פרחים ט', נרות ז' הרי סך הכל מט'. וז' פסוקים כנגד ז' קני המנורה ופסוק ראשון יש בו ד' תיבות כנגד מלקחיה ומחתותיה, מלקחיה תרי ומחתותיה תרי, וכן נמצא בספר "סדר היום" בחשיבות קריאת המנורה על קלף ושהקורא מובטח לו שלא ינזק בכל אותו היום. גם מו"ר רבי דוד כליפא העיד בספרו שו"ת דרכי דוד מפי סופרים ומפי ספרים שכל הקורה את מזמור למנצח בצורת מנורה על קלף כאילו הדליק את המנורה בבית המקדש.  וכהנה רבות בדברי חז"ל.

ידועה היא בדברי חז"ל בכלל ובכתבי חכמי ספרד בפרט, סגולתה אף מעלתה של "למצנח בנגינות" בצורת מנורה. הרב החיד"א ע"ה מעיד וזה לשונו בספרו ציפורן שמיר {סימן ב' סעי' יח'}:

"מה מאוד הפליגו באמירת 'למצנח בנגינות' בציור מנורה וכתבו ז"ל ששכרו רב ועצום, וראיתי בקונטרס בכתב יד לראשונים בזה סודותיו ותועלתו, ולפחות לעשות נחת רוח ליוצרנו נאמר אתו בכוונה בציור מנורה כתוב על קלף!

וכן גם כתב רבי דוד אבודרהם ע"ה בפירושו על התפילה שהקורא מזמור זה נחשב כמדליק המנורה בבית המקדש כי מצא בו מ"ט תיבות כנגד מנין הגביעים הכפתורים הפרחים והנרות, גביעים כב', כפתורים יא', פרחים ט', נרות ז' הרי סך הכל מט'. וז' פסוקים כנגד ז' קני המנורה ופסוק ראשון יש בו ד' תיבות כנגד מלקחיה ומחתותיה, מלקחיה תרי ומחתותיה תרי, וכן נמצא בספר "סדר היום" בחשיבות קריאת המנורה על קלף ושהקורא מובטח לו שלא ינזק בכל אותו היום. גם מו"ר רבי דוד כליפא העיד בספרו שו"ת דרכי דוד מפי סופרים ומפי ספרים שכל הקורה את מזמור למנצח בצורת מנורה על קלף כאילו הדליק את המנורה בבית המקדש.  וכהנה רבות בדברי חז"ל.

ידועה היא בדברי חז"ל בכלל ובכתבי חכמי ספרד בפרט, סגולתה אף מעלתה של "למצנח בנגינות" בצורת מנורה. הרב החיד"א ע"ה מעיד וזה לשונו בספרו ציפורן שמיר {סימן ב' סעי' יח'}:

"מה מאוד הפליגו באמירת 'למצנח בנגינות' בציור מנורה וכתבו ז"ל ששכרו רב ועצום, וראיתי בקונטרס בכתב יד לראשונים בזה סודותיו ותועלתו, ולפחות לעשות נחת רוח ליוצרנו נאמר אתו בכוונה בציור מנורה כתוב על קלף!

וכן גם כתב רבי דוד אבודרהם ע"ה בפירושו על התפילה שהקורא מזמור זה נחשב כמדליק המנורה בבית המקדש כי מצא בו מ"ט תיבות כנגד מנין הגביעים הכפתורים הפרחים והנרות, גביעים כב', כפתורים יא', פרחים ט', נרות ז' הרי סך הכל מט'. וז' פסוקים כנגד ז' קני המנורה ופסוק ראשון יש בו ד' תיבות כנגד מלקחיה ומחתותיה, מלקחיה תרי ומחתותיה תרי, וכן נמצא בספר "סדר היום" בחשיבות קריאת המנורה על קלף ושהקורא מובטח לו שלא ינזק בכל אותו היום. גם מו"ר רבי דוד כליפא העיד בספרו שו"ת דרכי דוד מפי סופרים ומפי ספרים שכל הקורה את מזמור למנצח בצורת מנורה על קלף כאילו הדליק את המנורה בבית המקדש.  וכהנה רבות בדברי חז"ל.

ידועה היא בדברי חז"ל בכלל ובכתבי חכמי ספרד בפרט, סגולתה אף מעלתה של "למצנח בנגינות" בצורת מנורה. הרב החיד"א ע"ה מעיד וזה לשונו בספרו ציפורן שמיר {סימן ב' סעי' יח'}:

"מה מאוד הפליגו באמירת 'למצנח בנגינות' בציור מנורה וכתבו ז"ל ששכרו רב ועצום, וראיתי בקונטרס בכתב יד לראשונים בזה סודותיו ותועלתו, ולפחות לעשות נחת רוח ליוצרנו נאמר אתו בכוונה בציור מנורה כתוב על קלף!

וכן גם כתב רבי דוד אבודרהם ע"ה בפירושו על התפילה שהקורא מזמור זה נחשב כמדליק המנורה בבית המקדש כי מצא בו מ"ט תיבות כנגד מנין הגביעים הכפתורים הפרחים והנרות, גביעים כב', כפתורים יא', פרחים ט', נרות ז' הרי סך הכל מט'. וז' פסוקים כנגד ז' קני המנורה ופסוק ראשון יש בו ד' תיבות כנגד מלקחיה ומחתותיה, מלקחיה תרי ומחתותיה תרי, וכן נמצא בספר "סדר היום" בחשיבות קריאת המנורה על קלף ושהקורא מובטח לו שלא ינזק בכל אותו היום. גם מו"ר רבי דוד כליפא העיד בספרו שו"ת דרכי דוד מפי סופרים ומפי ספרים שכל הקורה את מזמור למנצח בצורת מנורה על קלף כאילו הדליק את המנורה בבית המקדש.  וכהנה רבות בדברי חז"ל.

ידועה היא בדברי חז"ל בכלל ובכתבי חכמי ספרד בפרט, סגולתה אף מעלתה של "למצנח בנגינות" בצורת מנורה. הרב החיד"א ע"ה מעיד וזה לשונו בספרו ציפורן שמיר {סימן ב' סעי' יח'}:

"מה מאוד הפליגו באמירת 'למצנח בנגינות' בציור מנורה וכתבו ז"ל ששכרו רב ועצום, וראיתי בקונטרס בכתב יד לראשונים בזה סודותיו ותועלתו, ולפחות לעשות נחת רוח ליוצרנו נאמר אתו בכוונה בציור מנורה כתוב על קלף!

וכן גם כתב רבי דוד אבודרהם ע"ה בפירושו על התפילה שהקורא מזמור זה נחשב כמדליק המנורה בבית המקדש כי מצא בו מ"ט תיבות כנגד מנין הגביעים הכפתורים הפרחים והנרות, גביעים כב', כפתורים יא', פרחים ט', נרות ז' הרי סך הכל מט'. וז' פסוקים כנגד ז' קני המנורה ופסוק ראשון יש בו ד' תיבות כנגד מלקחיה ומחתותיה, מלקחיה תרי ומחתותיה תרי, וכן נמצא בספר "סדר היום" בחשיבות קריאת המנורה על קלף ושהקורא מובטח לו שלא ינזק בכל אותו היום. גם מו"ר רבי דוד כליפא העיד בספרו שו"ת דרכי דוד מפי סופרים ומפי ספרים שכל הקורה את מזמור למנצח בצורת מנורה על קלף כאילו הדליק את המנורה בבית המקדש.  וכהנה רבות בדברי חז"ל.