סדר כתיבת האותיות של שם השם
אות
י
1 – תחילה יעשה את קוץ היוד בצידה השמאלי:
2 – אחר כך יעשה את גוף היוד:
3 – ולבסוף יעשה את הקוץ התחתון של היוד:
אות
ה
ראשונה
1 – יכתוב את זויתה האחורית כעין יוד:
2 – אחר כך יכתוב קו וגג העליון, וימשיכנה
וידבקנה עם יוד הנזכר בסעיף 1:
3 – אחר כך ישלים רגל הימין:
4 – אחר כך יכתוב רגל השמאלי כרגיל:
5 – יעשה פסיעה קטנה לבחוץ הה"א:
אות
ו
1 – יכתוב ראש הו' וירים ידו:
2 – ימשוך את רגלה כרגיל
אות
ה
אחרונה
1 – בתחילה יכתוב קו ימין של הה"א בצורת ו' עם ראש:
2 – אחר כך יכתוב קו וגג עליון השמאלי, ויחברנה עם הו' הנזכר בסעיף 1:
3 – ולבסוף יכתוב רגל השמאלי כרגיל:
הכוונה בהנחת התפילין: זכירת הבורא וזיכוך המידות
כדי למקד את הטעמים לתפילין נטיב להבין אותם אם נעיין בתפילה שנוהגים לאמר קודם הנחת תפילין:
"...הנני מכוון בהנחת תפילין לקיים מצוות בוראי שציוונו להניח תפילין ... והם ארבע פרשיות אלו ... שיש בהם ייחודו ואחדותו יתברך שמו בעולם. ושנזכור נסים ונפלאות שעשה עמנו בהוציאנו ממצרים, ואשר לו הכוח והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות בהם כרצונו, וציוונו להניח על היד לזיכרון... ושהיא נגד הלב, לשעבד בזה תאות ומחשבות לבנו לעבודתו יתברך שמו. ועל הראש כנגד המוח, שהנשמה שבמוחי עם שאר חושי וכוחותי, כולם יהיו משועבדים לעבודתו יתברך שמו".
[מתוך סידור התפילה, נוסח ספרד, סדר הנחת תפילין]
סופר דייקן כותב תפילין בכוונות נעלות
לרב החיד"א זצ"ל היו תפילין מכתיבת ידו הקדושה של הרב סולימאן אוחנא, ספרא רבה דישראל. החיד"א החשיבם מאוד כפי שכתב על כך בפנקס יומן נסיעותיו:
"אייר כ"ג יום ד'. מפדובה נסענו, ובאמצע הדרך ביקשתי תיק התפילין, ואיננו, ונצטערתי מאוד, כי מלבד שהייתה מלאה ספרים יקרי הערך, עוד בה התפילין של רש"י ז"ל כתובים באצבע הרב הגדול תלמיד האר"י ז"ל, מוהר"ר סולימאן ז"ל.
ומהר"ר חיים אלפאנדרי ז"ל בס' 'מגיד מראשית' הוא היה מונה שבחן. וברוך שם כבוד מלכותו אשר לא עזב חסדו, ורוח לבשה את הויטורינ"ו וירכב על סוס אחד ורץ לאחוריו יותר ממיל ושאל כל עוברי דרך, ושם נאמר, כי ראו צייד אחד כאשר ירים כיס גדול ... והביא הכול בשלמות" ['מעגל טוב', עמוד 10 ].
גדלותו של הרב סולימאן וקדושתו נחשבו מאוד בעיני חכמי התורה, עד שהמהר"ש נרבוני הסתפק אם לסמוך עליו נגד מרן ה'בית יוסף' שהוא מרא דאתרא. כך מובא בשו"ת מהר"ם גלאנטי:
"הנה כתב החכם השלם החסיד דרבה ענוותנותיה, שהוא דן לכל אדם לכף זכות, ואפילו שביזוהו אינו מחרף ולא מגדף, חכם מופלג בזקנה ובשיבה, שלא דיבר עליו מטוב ועד רע, זהו החכם השלם החסיד, הסופר המובהק, כותב תפילין בכוונות אלוקיות בקדושה, זורח אורו במחניכם הקדוש, וזה לשונו:
'ואתם הגיבורים כהני ה', אליכם משפט הגאולה ללמדני, כי תורה היא וצריך אני ללמוד, על מי נסמוך, על הגאון מה"ר יוסף קארו ז"ל שהוא מריה דאתרא ומפיו אנו כולנו חיים, או נסמוך על אותו חכם החסיד, ענוותן כהלל אין גומרים עליו את ההלל, סופר מהיר כותב תפילין בכוונות אלקיות, זה כמה שנים שיצא מתחת ידו יותר מאלף זוגות תפילין לארץ מרחקים'".
[שו"ת מהרם גלאנטי, קכד]
|